|
עמדת פורום החוסכים לפנסיה בנושא המהפכה המשפטיתהתערבות בג"ץ בהחלטות ממשלה ועילת הסבירות:תחום חסכונות הפנסיה מפוקח ע"י רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון. גוף זה הינו אחד משלושת הרגולטורים המפקחים על המוסדות הפיננסיים, יחד עם הרשות לניירות ערך, והמפקח על הבנקים בבנק ישראל. בעשור האחרון הוגשו לא מעט עתירות לבג"ץ ועתירות מנהליות נגד הגופים הפיננסיים, הן על ידי גופים מפוקחים, והן על ידי גופים שונים בעלי עניין בשוק (כולל עתירה לבג"ץ מס' 6925/14 שאנחנו הגשנו). בתי המשפט דחו עתירות אלה באופן די עקבי, ובדיעבד גם העתירה שהגשנו נדחתה לאחר 3 שנים ו-3 דיונים לגופו של עניין בנימוקים ענייניים. אנו סבורים שהדבר מעיד על כך, שכאשר בית המשפט נוכח כי ההחלטות מתקבלות על ידי הגופים המוסמכים באופן מקצועי וענייני, ולאחר שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים ועל פיהם, אין צורך להתערב בהחלטות הרגולטור המוסמך. עם זאת, אנו סבורים שבמידה ותקבל הממשלה או הרגולטורים בעתיד החלטות שגויות בעליל, חשוב שיהיה גוף נוסף שיהיה מסוגל לאזן אותם ולהתערב במקרה של חוסר סבירות קיצוני הפוגע באינטרס הציבורי ובזכויות החוסכים לפנסיה, או צרכני השירותים הפיננסיים בכלל. לכן אין לבטל באופן גורף את עילת הסבירות, אלא לכל היותר לסייג אותה או לקבוע לה קריטריונים. חששות השוק מהרפורמה המשפטית:אנו רואים שמאז השבוע הראשון בחודש ינואר 2023, בו הוכרזה הרפורמה המשפטית, שוק ההון בישראל נמצא במגמה שלילית ביחס לעולם הבורסה לניירות ערך השיגה תשואה שלילית, בניגוד לצפוי כאשר הבורסות בארה"ב, באירופה ובמזרח נמצאות במגמה חיובית מובהקת. כמו כן גם השקל איבד מערכו הן לעומת הדולר והן לעומת האירו – שני ארועים אלה מעידים על בריחת כספים מישראל. נרשמו ירידות באגרות החוב הממשלתיות הסחירות ועלייה בתשואה (הריבית) שהשוק דורש עליהן. בנוסף, קיבלנו פניות מחוסכים אשר מבקשים לדעת כיצד להעביר את חסכונות הפנסיה שלהם לחו"ל. תמיד היו חוסכים שהתעניינו בהשקעה בחו"ל, אולם מגמה כזו כמו לאחרונה, לא זכורה לנו. אין ספק שיש חשש של השוק, שאם הממשלה המתבססת על רוב קואליציוני, תחליט להטיל מגבלות כלשהן על תנועת כספים או השקעות בישראל או מיסוי לא צפוי – לא יהיה גורם מאזן שיוכל לעצור אותה ולהגן על כספי הציבור. לדוגמה, במסגרת חוק ההסדרים הקודם לשנת 2022, החליטה הממשלה לבטל את אגרות החוב המיועדות שסיפקו רשת בטחון ל-30% מכספי קרנות הפנסיה, ולהחליפן ברשת בטחון חדשה – והדבר עורר דיון האם רשת הבטחון החדשה היא אכן אמינה ולא ניתנת לביטול, לעומת אגרות חוב ממשלתיות שאי כיבוד תשלומים שלהן נחשבת כחדלות פרעון של המדינה. כעת במידה והממשלה, המתבססת על רוב בכנסת, תחליט לבטל את רשת הבטחון החדשה גם עבור כספים שכבר נמצאים בתוכה, לא ברור מי יוכל למנוע זאת. ההשפעה על הציבור:כתוצאה מתשואת החסר של שוק ההון בארץ, נפגע שווי ההשקעות של חסכונות הציבור המושקעים במניות בישראל ובאגרות חוב סחירות של ממשלת ישראל. האזהרות שפירסמו חברות הדירוג פיץ' ומודי'ס בתחילת מרץ, בהחלט מחזקות את המגמה הזו. הצעתנו:יש לאמץ את מתווה הנשיא להקפאת החקיקה ברפורמה המשפטית, ולקיים דיון ציבורי פתוח בבית הנשיא, בין הקואליציה והאופוזיציה, בהשתתפות גורמים מקצועיים נוספים כגון נשיאת בית המשפט העליון, היועצת המשפטית לממשלה ואנשי אקדמיה בתחומים רלוונטיים. אין ספק שמהלך זה של עצירה וניסיון להגיע להסכמה רחבה יחזיר את אוירת היציבות בשוק, יסייע למשק, לכלכלה ולציבור כולו. לכתבה ששודרה בחדשות 13 ב-29.1.2023: השלכות הרפורמה המשפטית על הבורסה |
