 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
ובאמת, למה לאנשים צעירים לעסוק בדבר רחוק כמו חסכון פנסיוני?
פנסיה
נשמעת כמו עניין של זקנים, וצעירים רבים נרתעים מהעיסוק בנושא הזה, כאילו
שזה כבר מביא אותם לשם. אנשים רבים נוטים להשקיע מחשבה ואנרגיה רבים
בהחלטות כמו רכישת טלויזיה או טלפון סלולרי, אבל לא בבחירת תכנית פנסיה,
שתשפיע עליהם הרבה יותר! אבל כולנו רוצים לחיות חיים
ארוכים וטובים, בלי להישאר עם דאגות כלכליות דווקא בשנים שלא נוכל לעבוד
ולפרנס את עצמנו. נכון לשנת 2021, גובה קצבת הזקנה המשולמת ע"י המדינה
והביטוח הלאומי הוא 1,558 ש"ח ליחיד ו-2,342 ש"ח לזוג, לעומת שכר ממוצע
במשק של 10,428 ש"ח לחודש.
לפי קצב השינויים בתוחלת החיים, דווקא לדור האנשים
שנמצאים היום בתחילת תקופת העבודה שלהם,
צפויה תוחלת חיים ארוכה, בעוד שגיל היציאה לפנסיה משתנה לאט מאד. כלומר,
יהיו לנו הרבה יותר שנים לחיות מהחסכון הפנסיוני, מאשר ההורים שלנו.
בניגוד לתקופה שבה הרבה אנשים עבדו בגופים ציבוריים שהבטיחו לנו פנסיה
מובטחת ע"י המעביד למשך כל תקופת הפנסיה (פנסיה תקציבית),
רוב העובדים כיום וכמעט כל אלו המתחילים עבודה חדשה, גם במגזר הציבורי,
יצטרכו לממן את הפנסיה מחסכון המבוסס על הפרשות עובד ומעביד במשך תקופת
העבודה (פנסיה צוברת).
הדור הותיק יותר של חוסכים לפנסיה צוברת מבוטח בקרנות
הפנסיה הותיקות שחלקן מנוהלות ע"י "עמיתים", נתמכות ע"י
הממשלה,
ומפוקחות על-ידיה. בקרנות אלו קיים העיקר של "צבירת זכויות" (Defined
Benefit) למשל 2% פנסיה
מהשכר המבוטח לכל שנת חסכון, עד לגובה של 70%. בקרנות
אלה, שיעור התחלופה (היחס בין הקיצבה החודשית לשכר הממוצע בתקופת התעסוקה)
הוא ידוע ומובטח ע"י הגוף הפנסיוני.
לעומת זאת, רוב החסכון הפנסיוני שנפתח מאמצע שנות התשעים
מנוהל בידי חברות ביטוח ובתי השקעות, במסגרת של
קרנות הפנסיה החדשות, קופות גמל וביטוחי מנהלים (גופים מוסדיים). רוב כספי
ההשקעות מושקע
באופן חופשי בשוק ההון (למעט 30% מכספי הקרנות הפנסיה שמושקע באג"ח
מיועדות). בגופים אלו, שיעור התחלופה (שוב, היחס בין
הקיצבה החודשית בפנסיה
לבין השכר הממוצע בתקופת התעסוקה) אינו ידוע ואינו מובטח, תלוי בגורמים
רבים ונמצא, למעשה, באחריות החוסך.
דמי הניהול נקבעים בשוק החופשי, בכפוף לתקרה גבוהה למדי
שנקבעת ע"י משרד האוצר. הרבה גופים מנסים לעשות קופה על חשבוננו:
- הגופים שמנהלים את ההשקעות, שמושכים דמי ניהול גבוהים ע"ח קופת הפנסיה
שלנו
- סוכני הביטוח שאמורים לדאוג לנו, אך מרוויחים גם הם מדמי הניהול שלנו
- בעלי השליטה בחברות הציבוריות, שחלקם מעדיפים לחלק את רווחי החברות בתור
שכר
לעצמם ולמנהלים המקרובים להם ולא לבעלי המניות מהציבור.
כמו כן לעיתים משקיעים את הכספים שלוו מאיתנו (דרך אג"ח קונצרניות)
בהשקעות
מסוכנות, ואם החברה
נופלת, לא מחזירים את כל הכסף ללווים, ביניהם הגופים המוסדיים.
החסכון הפנסיוני בישראל, נכון לדצמבר 2019, מונה 1.88 טריליון ש"ח
(כלומר 1,883 מיליארד ש"ח) לפי
החלוקה הבאה:
קרנות פנסיה ותיקות ובהסדר: 494 מיליארד, קרנות פנסיה חדשות + כלליות 404,
קופות גמל אישיות 247 מיליארד,
ביטוחי חיים ומנהלים 451 מיליארד (לא כולל הון
עצמי נדרש), וקרנות השתלמות 250 מיליארד ש"ח, שהן בד"כ חסכון לטווח
הבינוני
ולא הארוך.
זהו סכום עתק השייך לציבור, ויש לציבור אינטרס שינוהל היטב ומתוך דאגה
לציבור.
בשנת 2010 התברר לנו שאין ארגון מסודר המייצג את הציבור החוסך לפנסיה מול משרד
האוצר,
חברות הביטוח והכנסת. ולכן, ובגלל חשיבות
הנושא, החלטנו להיכנס לתחום ולפעול למען הציבור שאנו חלק ממנו.
חשוב לחסוך מגיל צעיר ככל האפשר!
המשנה למפקח על הביטוח באוצר: הפנסיה של הציבור לא תספיק לו לפרישה
למרות שחסכון לפנסיה הוא כיום בגדר חובה, חובה זו מוגבלת בהיקף שלה מבחינת
גובה המשכורת שבגינה מפרישים,
מועד תחילת ההפרשה ואחוזי ההפרשה (בתקופת המעבר). יש לעשות את המקסימום
כדי להפריש במלוא גובה המשכורת
בכל תקופת העבודה.
לא להוציא כספי תגמולים ופיצויים לפני הפנסיה!
אנשים רבים נוטים למשוך את כספי הפיצויים, או לפחות את החלק מתוכם שפטור
ממס, לאחר עזיבת מקום
עבודה. חשוב לציין, שכל תכניות הפנסיה מניחות שכספי התגמולים והפיצויים
ישארו כולם בתוך
כספי החסכון לפנסיה וימשיכו לצבור רווחים עד גיל הפנסיה. משיכת כספים אלו
תפחית
את הכספים שיעמדו לרשותכם בגיל הפנסיה. יש לזכור גם כי הרווחים על החסכון
בפנסיה פטורים ממס, בעוד שאם "תשלימו" את הכספים שמשכתם בחסכון נפרד
בהמשך,
הרווחים על חסכון כזה חייבים במס רווח הון.
לכן מומלץ למשוך את כספי הפיצויים רק במקרה של מצוקה כלכלית חמורה, שלא
ניתן להתמודד איתה בדרך אחרת.
במידה והשכר מעל 11,650 ש"ח לחודש (נכון לשנת 2011), יש להגיש למס הכנסה
בקשה לרצף קצבה (טופס 161 א') בצירוף טופס 161 מהמעביד אצלו סיימתם לעבוד,
כדי להבטיח שמירת זכויות פנסיה ללא תשלום מס, לפי סעיף 9(7א')(4) לתקנות
מס הכנסה.
חשוב לוודא שההפרשה מתבצעת בצורה מסודרת:
כיום כל מעסיק של שכיר בישראל חייב להפריש לעובד כספי פנסיה: תגמולי עובד,
תגמולי מעביד ופיצויים.
חברות הביטוח או קרנות הפנסיה שולחות לחוסכים דו"חות רבעוניים ושנתיים,
ובהן פירוט ההפקדות. כלקח
מפרשת עובדי "מעריב" ומקרים נוספים, יש לעבור על הדו"חות, ולוודא שההפרשות
מתבצעות באופן
מסודר, וכל ההפרשות החודשיות
שמופיעות בתלוש המשכורת, מופיעות גם בדו"ח של חברת הביטוח או קרן הפנסיה.
על חובת ההפרשה לפנסיה
מידע לצו הרחבה לפנסיית
חובה בישראל (משרד התמ"ת)
לא מפריש פנסיה לעובד?
אתה בסיכון (Ynet 2.7.10)
חציתם את גיל 30 בלי
פנסיה? אתם בבעיה (Ynet 3.6.11)
מידע כללי
רפורמה בחיסכון: המס
שמשלמים מקבלי הפנסיה ייחתך בעשרות אחוזים (TheMarker 2.5.12)
ראיון "כלכליסט" -
ששינסקי: "צריך להחזיר קצת מהסיכון שמוטל על החוסכים למדינה"
(כלכליסט 12.6.12)
החסכון הפנסיוני בישראל - מורה נבוכים
(Ynet 3.10.12)