 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
מוכנות לפיטורים
נכתב לראשונה: ספטמבר 2019, עודכן: מרץ 2020
בשוק העבודה המודרני סיום עבודה מרצון או שלא מרצון הוא דבר נורמטיבי. למעשה, קביעות בעבודה היא פריווילגיה שנעלמת מהעולם. בישראל שוק העבודה הוא דינמי, האבטלה נמוכה ומי שנפלט או עוזב מקום עבודה אחד, לרוב ימצא במהרה מקום חדש.
עם זאת, יש להיערך למעברים כאלה ולהימנע מטעויות העלולות לגרום
נזק כלכלי
ארוך טווח לנו ולמשפחתנו
להלן כמה טיפים להיערכות נכונה:
1. מומלץ להקצות חסכון ייעודי מבעוד מועד למצב של אבטלה שיכיל סכום שווה
ערך למספר חודשי שכר (נאמר ששה חודשים). כל עוד יש הכנסה קבועה, מקצים חלק
ממנה לחסכון הזה עד שהוא מתמלא ואז שומרים אותו לאותו יום סגריר. זה ישמור
על היציבות הכלכלית של המשפחה בתקופת המעבר.
2. יש לרענן את הכישורים והיכולות שלנו כל העת כדי להישאר רלוונטיים בשוק
העבודה המודרני. מקצועות מתיישנים ואחרים נוצרים. מה שלמדנו באוניברסיטה
כבר לא בהכרח יעניין את המעסיק הבא.
3. יש לוודא שהמעסיק האחרון מדווח לגופי הפנסיה שלנו ולמס הכנסה בצורה
תקינה על סיום העבודה ומעמד הכספים הפנסיוניים ומשלם את חובותיו בגין חודש
ההעסקה האחרון. יש לשמור את כל טפסי העזיבה (למשל טופס 161).
4. מומלץ לא להוציא את כספי הפיצויים מהחסכון הפנסיוני. הם מהווים חלק
משמעותי (עד כ 40%) ממנו. השם "פיצויים" מטעה משום שמדובר בכסף שכבר שייך
לנו אך מיועד לעתיד הפנסיוני ולא להווה. ברירת המחדל היום היא ייעוד
הכספים הללו ל"רצף קצבה" כלומר לקצבת הפנסיה שלנו.
5. גם את קרן ההשתלמות מומלץ לא למשוך, במידת האפשר, כדי שתוכל להמשיך
להשביח וליהנות מפטור ממס על כל הרווחים העתידיים בה.
6. חשוב לבקש מגופי הפנסיה לשמור על רצף ביטוחי למקרי מוות או נכות בתקופה
אי-העסקה. זה נקרא המשכיות ביטוח או ריסק זמני. ניתן לבקש זאת לתקופה של
עד שנתיים. זה חשוב משתי סיבות:
א. כדי שנוכל להישאר מבוטחים ללא הגבלה גם אצל המעסיק הבא ולהמנע מתקופת
אכשרה חדשה או מצורך בהצהרת בריאות.
ב. כדי שהמעסיק הבא יפקיד לנו לפנסיה כבר מיום ההעסקה הראשון.
7. אם בחלק מהשנה לא הועסקתם יתכן שמגיע לכם החזר מס. אל תשכחו לבצע תיאום
מס מול מס הכנסה (זה לא מפחיד) בתום השנה. אם לא תבקשו החזר לא תקבלו.
8. מעברי עבודה ושינויים משמעותיים אחרים בחיים הם הזדמנות להתייעץ עם איש
מקצוע פנסיוני שאתם סומכים עליו. זכרו שזכותו של כל עובד לבחור את הסוכן
או היועץ שילווה אותו וידריך אותו אפילו אם למעסיק יש סוכן אחר.
כיצד מתמודדים עם
חל"ת (חופשה ללא תשלום)?
בהקשר הפנסיוני,
בחל"ת לא מתנתקים יחסי עובד מעסיק (ולכן לא ניתן להעביר את כספי הפיצויים
לבעלותי) אבל גם נפסקות ההפקדות לחסכון ולביטוח. ההפסקה הזו יוצרת שתי
בעיות:
א)
החסכון הפנסיוני
מפסיק לגדול
ב)
אף אחד לא משלם על
הכיסוי הביטוחי לנכות
ומוות – סכנה.
מה עושים?
מבין שתי הבעיות
המדאיגה יותר היא הפגיעה הפוטנציאלית בכיסוי הביטוחי. כדי לטפל בבעיה הזו
נבחין
בין סוגי החסכון הפנסיוני הקיימים:
1.
קרן פנסיה חדשה –
במקרה של הפסקת הפקדות
מופעל בצורה אוטומטית מנגנון "ארכת ביטוח" שנשאר בתוקף עד חמישה חודשים.
המנגנון מכסה את עלות הביטוח מהצבירה הקיימת. כלומר מי שתקופת ההפסקה
עבורו קטנה
מחמישה חודשים לא צריך לעשות כלום
2.
ביטוח מנהלים –
במקרה של הפסקת הפקדות יש
להפעיל הסדר "ריסק זמני" כלומר לבקש מחברת הביטוח את האפשרות לשלם בעצמי
על הכיסוי הביטוחי. לאור המשבר מציעות מרבית חברות הביטוח את הכיסוי בחינם
למשך
שלושה חודשים. מומלץ לבדוק מול סוכן הביטוח שההסדר הופעל
3.
קרן פנסיה ותיקה –
הפסקת תשלומים לקרן
פנסיה ותיקה במשך מעל חודשיים עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בזכויות. בכל
מקרה של
חל"ת המתקרב לאורך של חודשיים יש לפנות לקרן הפנסיה ולהסדיר הפקדה באופן
עצמאי. זה מאד חשוב.
4.
פנסיה תקציבית – יש
לפנות למעסיק הרלוונטי
כדי לברר מה מומלץ לעשות. במקרים מסויימים יתכן ומוטב יהיה לשלם באופן
עצמאי על
רכישת זכויות הותק בתקופת החל"ת.
5.
קופת גמל – אין
כיסוי ביטוחי בקופת גמל
לכן אין צורך לעשות כלום.
לסיכום, אם תקופת
החל"ת קצרה, הפגיעה בחסכון הפנסיוני אינה משמעותית. ככל שהתקופה ארוכה
יותר
יש לפנות לגוף הפנסיוני הרלוונטי ולהסדיר לפחות את המשך הרצף הביטוחי.
בהצלחה!
נכתב ע"י יורם לביאנט, מומחה לכלכלת המשפחה וסוכן ביטוח
פנסיוני.