מושגים בפנסיה וגמל

לוגו פורום החוסכים לפנסיה בישראל
ראשי
מי אנחנו
למה פנסיה?
מושגים בפנסיה וגמל
דמי הניהול
ניהול השקעות
אובייקטיביות בייעוץ
אגח קונצרניות, ועדת חודק, תספורות
המודל הצ'יליאני
ניהול אישי IRA
קישורים
להצטרפות
לתרומה פורום החוסכים לפנסיה

אג"ח מיועדות איזון אקטוארי ביטוח מנהלים גופים מוסדיים דמי הניהול הטבות מס ועדת בכר חסכון הוני מדד שארפ מסלקה פנסיונית מקדם המרה מקדם קצבה קרנות ברירת מחדל קרן השתלמות קרן פנסיה קרן פנסיה חדשה מקיפה קרן פנסיה כללית שיעור התחלופה פוליסה הונית קופת גמל משלמת לקצבה קופת גמל להשקעה קופת גמל לא-משלמת לקצבה ריבית דריבית ריבית פשוטה תיקון מס' 3 תספורת התקנון האחיד

אג"ח מיועדות: אגרות חוב ממשלתיות לא סחירות, צמודות למדד ובעלות תשואה מובטחת, המונפקות לקרנות פנסיה וחברות ביטוח. אגרות חוב אלה מגבות את הבטחת התשואה הקיימת בחלק מתוכניות החיסכון, והכנסתן לתיק הנכסים הפנסיוני מפחיתים את הסיכונים, הקיימים בהשקעה בשוק ההון. עד 2003 הנפיק משרד האוצר אג"ח מיועדות עבור 70% מכספי קרנות הפנסיה, ואז הוריד את ההקצאה ל-30% מנכסי קרנות הפנסיה בלבד. הן אינן מונפקות יותר לקופות גמל ולביטוחי חיים. בעבר הונפקו אג"ח מסדרת "מירון", בריבית 5.7% לשנה צמוד למדד, ולאחר מכן אג"ח מסדרת "ערד" שהריבית עליה 4.86% לשנה. במקביל הונפקו אג"ח מסוג "חץ" עבור פוליסות ביטוח מבטיחות-תשואה (שההצטרפות אליהן היתה עד 1991), שהריבית עליהן נעה בין 4% ל-6.2% לשנה. למידע נוסף

איזון אקטוארי: השוואה של נכסים והתחייבויות של קרן פנסיה. ההתחייבויות הצבורות הן הקצבאות שישולמו למבוטחים ולפנסיונרים, בהתאם להפקדות ששולמו בעבר לקרן הפנסיה. במידה והנכסים של קרן הפנסיה עולים בערכם על התחייבויות, אזי נוצר לקרן עודף אקטוארי. וכמובן, במידה שההתחייבויות עולות על שווי הנכסים, אזי הקרן נמצאת בגירעון אקטוארי. גירעונות או עודפים אקטואריים יכולים לנבוע מתנודות בשיעורי התשואות שהשיגה הקרן על השקעותיה, ו/או כתוצאה מאי התאמה בין ההנחות המוקדמות לבין הנתונים בפועל, למשל: מספר הנפטרים ו/או הנכים בפועל גדול/קטן מההנחות שנצפו (הנחות המבוססות על נתונים סטטיסטיים מהעבר), או התשואה על נכסים שונה מהצפוי. איזון אקטוארי נועד להשוות את שווי הנכסים לגודל ההתחייבויות על ידי הקטנתן או הגדלתן של ההתחייבויות. הסדר קרנות הפנסיה הותיקות נועד להתמודד עם גרעון אקטוארי שהקרנות צברו בעבר באמצעות העברתן לניהול ממשלתי באמצעות "עמיתים" והבטחת מימון ממשלתי לסגירת הגרעון, והפניית עמיתים חדשים לקרנות החדשות.

ביטוח מנהלים: תכנית המנוהלת ע"י חברת ביטוח, ומשלבת חסכון לגיל פרישה עם כיסויים ביטוחיים, כגון ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה. תנאי התכנית מובטחים ללקוח בפוליסת ביטוח, ובתכנית זו קיימת גמישות ללקוח לגבי היקף ותנאי הכיסויים הביטוחיים, והלקוח יכול לשנות אותם במהלך התכנית, אך כמובן התשלום הוא על-חשבון הכספים שנשארים לחסכון. ביטוחי המנהלים עברו מספר גלגולים, שבדרך-כלל הלכו והרעו את התנאים ללקוחות, בהתאם לתקופה שבה נפתחו: עד 1991 נפתחו פוליסות מבטיחות תשואה, שמבוססות על אג"ח מיועדות. בין השנים 1991-2003 נפתחו פוליסות משתתפות ברווחים, בהן דמי הניהול מבוססים על רווחי תיק ההשקעות (לדוגמא, דמי ניהול של 0.6% לשנה מהצבירה ועוד 15% מהרווח הריאלי המצטבר). משנת 2004 עד 2012 נפתחו פוליסות בהן דמי הניהול מבוססים על אחוזים מההפקדות ומהצבירה בלבד, ותקרת דמי הניהול גבוהה במיוחד. החל משנת 2013 לא רשאיות חברות הביטוח להבטיח את מקדם הקצבה ללקוחות חדשים בני פחות מ-60, ודמי הניהול הופחתו.
עד 2005 ניתן היה להפריש לביטוחי מנהלים 5% מהשכר לתגמולי עובד, 5% תגמולי מעביד ו-8.33% לפיצויים. מאז ניתן להפריש לתגמולים עד 7.5% לתגמולי עובד ו-7% לתגמולי מעביד, או לחלופין להפריש לביטוח חיים ואובדן כושר עבודה בנפרד מתשלום התגמולים.

גופים מוסדיים או משקיעים מוסדיים: מתייחס לגופי ההשקעה הבאים: בנקים, חברות ביטוח, ובתי ההשקעות המנהלים קרנות נאמנות, קרנות פנסיה או קופות גמל. המושג כולל קרנות גידור (בחו"ל) אך אינו כולל קרנות Private Equity. משקיעים מוסדיים יכולים להשקיע במגוון נכסים כגון מניות, אגרות חוב, נדל"ן, קרנות הון סיכון או קרנות Private Equity. המושג כולל את כל הגופים המנהלים חסכונות פנסיוניים, ובתקשורת בארץ מתייחס בד"כ לגופים אלו.

דמי הניהול: המחיר שהחוסך משלם בעבור רכישת החיסכון הפנסיוני וניהולו. דמי הניהול מחושבים כאחוז מהיתרה הצבורה ו/או כאחוז מהתשלומים השוטפים לחיסכון. מחיר זה אינו קבוע וניתן למיקוח מול הגוף המנהל. להרחבה בנושא

הטבות מס: הפקדה לחסכון פנסיוני (קופת גמל, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) והפקדה לקרן השתלמות מזכות בהטבות מס מיידיות, כך שחלק משמעותי מהסכום המופקד פטור ממס, וכך גם התשואה שהכסף צובר במשך הזמן. משיכת כספי פנסיה בצורה הונית, או בצורת קיצבה, אמנם מוגדרות כהכנסה שחייבת במס, אולם קיימות גם לכך הקלות משמעותיות לעומת שכר רגיל. למידע נוסף

ועדת בכר או רפורמת בכר: ועדת בכר הוקמה בשנת 2004 בידי בנימין נתניהו שהיה אז שר האוצר, ובראשות ד"ר יוסי בכר שהיה מנכ"ל משרד האוצר (כיום יו"ר בנק דיסקונט). לפני הקמת הועדה, הבנקים ניהלו את רוב כספי קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, קרנות הנאמנות ומספר קרנות פנסיה, בנוסף לניהול חשבונות עו"ש, תכניות חסכון וחשבונות ני"ע נזילים עבור הלקוחות, ולפיכך שלטו כמעט בלעדית בשוק ההון ושוק האשראי בישראל. הועדה המליצה להוציא מהבנקים את ניהול גופי הפנסיה וקרנות הנאמנות, והם נמכרו לחברות הביטוח ובתי ההשקעות ובכך עיצבה הועדה את שוק ההון כפי שהוא כיום. הבנקים נכנסו במקום זה לייעוץ השקעות וייעוץ פנסיוני. יש המייחסים להחלטות הועדה את השינויים שקרו לאחר מכן - עליית דמי הניהול בקופות הגמל, והגדלת ההשקעות באג"ח קונצרניות בסיכון גבוה.

חסכון הוני / פוליסה הונית: החיסכון אשר נצבר לזכות המבוטח ומתקבל כסכום הוני חד-פעמי בגיל הפרישה, ולא כקצבה חודשית. בעקבות תיקון מס' 3, מתאריך 1.1.2008 אין יותר הפקדות בפוליסות הוניות בתנאים הקודמים, הן הפכו ל"קופות לא משלמות לקצבה" ולאחר מכן ל-קופות גמל לחסכון.

מדד שארפ: מדד להשוואת ביצועים של תיקי השקעות (כגון אלו של קופות גמל, קרנות נאמנות והשתלמות) על-פי היחס בין התשואה העודפת והסיכון. חישוב התשואה העודפת נעשה ע"י חישוב ההפרש בין תשואת התיק הממוצעת לבין תשואה של נכס חסר סיכון, כגון אג"ח ממשלתיות באותו מטבע וסוג הצמדה, עבור אותה תקופה. חישוב הסיכון נעשה באמצעות סטיית התקן של תשואת התיק במהלך התקופה. וכך הנוסחה לחישוב המדד, כפי שתוקנה ע"י הכלכלן ויליאם שארפ בשנת 1994:
נוסחת מדד שארפ
בשל המשקל המשמעותי שהוא נותן לתנודתיות התשואה (סטיית התקן), מדד שארפ הוא שימושי למשקיעים שרגישים לסיכון - כגון משקיעים לטווח קצר, למשל בקרנות ההשתלמות, או חוסכים לפנסיה שנמצאים בגיל הפרישה או קרוב אליו. כמו כן חשוב לוודא שהמדד מחושב על-פני תקופה מספיק ארוכה (למשל 3 שנים), ועבור תקופה זהה לכל התיקים שביניהם משווים.

המסלקה הפנסיונית: מערכת מידע שהוקמה ע"פ מכרז של משרד האוצר, בשנים 2013-4, ואמורה להעביר מידע בין כל הגורמים בשוק לפי הצורך: חברות הביטוח, בתי ההשקעות, סוכנים, יועצים, חוסכים ומעבידים, ובהמשך אף כספים. למידע נוסף

מקדם המרה (בקרנות פנסיה חדשות) או מקדם קצבה (בביטוחי חיים או מנהלים - פוליסות קצבה): חישוב פנסיית הזקנה נעשה על ידי חלוקת היתרה הצבורה של מבוטח ביום היציאה לפנסיה, במקדם ההמרה. לכן ככל שמקדם ההמרה גבוה יותר, הפנסיה החודשית נמוכה יותר. בפוליסות ביטוח, מקדם הקצבה קבוע ומובטח בתנאי הפוליסה ואינו ניתן לשינוי, ואילו בקרנות פנסיה הוא נקבע בתקנון הקרן, ומחושב בהתאם לגיל המבוטח ומצבו המשפחתי בעת הפרישה. בפוליסות מנהלים ישנות היו מקדמי קצבה נמוכים יחסית כגון 166, כיום בפוליסות חדשות וקרנות הפנסיה המקדמים הם 200 ומעלה.

קופת גמל לא משלמת לקצבה / קופת גמל לחסכון : מתייחס לקופת גמל רגילה או לפוליסת מנהלים הונית לשעבר. מקופה כזו לא ניתן למשוך כספים, שהופקדו לאחר 1.1.2008, פרט לכספים ממרכיב הפיצויים (שאנחנו ממליצים שלא למשוך לפני הפנסיה), תגמולים לפי תיקון מס' 5, או משיכה מוקדמת שחייבת במס (שיש עבורה ניכוי מס של 35%). משיכה רגילה של כספים מפוליסה לא-משלמת לקצבה דורשת העברתם לקופת גמל משלמת לקצבה.

קופת גמל להשקעה: מכשיר חדש בשוק הפנסיוני שהוגדר בתיקון מס' 15 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) שאושר בכנסת סופית במאי 2016. בניגוד לרוב המוצרים הפנסיוניים הוא נזיל לחלוטין וניתן למשוך ממנו כספים בכל עת ללא קנס. בקופת גמל להשקעה ניתן להפקיד כספים אשר אינם מזכים בהטבות מס להפקדה, עד 70,000 ש"ח בשנה לאדם, ולהנות ממס רווח הון מופחת (15%) על הרווח נטו, במידה והכספים יישארו עד הפנסיה ויימשכו כקצבה, הם פטורים לחלוטין ממס רווח הון. עוד על קופת גמל להשקעה

קופת גמל משלמת לקצבה: המונח שנקבע בחוק למוצר פנסיוני, המסוגל לשלם קצבה חודשית לחוסך לאחר יציאתו לפנסיה, או לשארים שלו לאחר פטירתו. בפועל מתייחס לקרנות פנסיה (ותיקות וחדשות) ופוליסות מנהלים לקצבה ולא לקופות גמל.

קרן השתלמות סוג מיוחד של קופת גמל, שמשמשת גם כחסכון לטווח בינוני ולא רק לטווח ארוך. חסכון בקרן השתלמות מקנה הטבות מס, שניתנות במקביל ובאופן בלתי תלוי באלו של חסכון פנסיוני. נהוג שהמעביד מפקיד 7.5% מהשכר, במקביל להפקדה של 2.5% של העובד - הפקדת המעביד פטורה ממס (עד לגובה שכר של 15,712 ש"ח לחודש לשכיר, או 255,000 לשנה לעצמאי). משיכת הכספים פטורה אף היא ממס במקרים הבאים:
בתום 6 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון.
כעבור 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון במידה והעובד הגיע לגיל פרישה.
כעבור 3 שנים ממועד התשלום הראשון לאותו החשבון אם הכספים שימשו את העובד לצורך השתלמותו.
מיידית, במידה ונפטר העובד. (על ידי הזכאים).
כיום קיימים בקרנות ההשתלמות מגוון מסלולי השקעה, דמי הניהול המירביים בהן הם 2% לשנה מסך הצבירה.

קרן פנסיה קרן פנסיה היא תוכנית לביטוח פנסיוני המבטיחה לעובד ולעובד עצמאי תשלום חודשי לכל ימי חייו עם פרישתו מעבודה בהגיעו לגיל פרישה (תוכנית זו קרויה פנסיית יסוד) וכן במקרה של נכות, ופנסיה לשאירים במקרה של מות העובד (תוכנית זו קרויה פנסיה מקיפה). החברות בקרן פנסיה מבוססת על תשלומים חודשיים של העובד ומעבידו (או של העובד לבדו כאשר מדובר בעצמאי). קיימת אבחנה בין קרן המבוססת על צבירת זכויות (Defined Benefit) כמו קרנות הפנסיה הותיקות, לבין קרן שמבוססת על הפקדות ידועות ורווחי תשואה (Defined Contribution), כמו קרנות הפנסיה החדשות. הקרנות החדשות בישראל מתחלקות גם לקרן פנסיה חדשה מקיפה, שכוללת כיסויים ביטוחיים ומיועדת למתן קצבה, לבין קרן פנסיה כללית, שהיא חסכון משלים, בדומה לקופת גמל.

קרן פנסיה חדשה מקיפה קרנות פנסיה שנפתחו מאז שנת 1995, ומהוות כיום את המוצר המרכזי בשוק הפנסיה לחוסכים חדשים. הקרנות כוללות חסכון לפנסיית זקנה, ביטוח חיים באמצעות פנסיית שארים (אופציונלי - ניתן לביטול עבור רווקים), וביטוח אובדן כושר עבודה באמצעות קצבת נכות. הביטוחים נעשים באמצעות ביטוח הדדי מהקופה המשותפת של הקרן. 30% מכספי הקרנות מושקעים באג"ח מיועדות מסוג "ערד" המעניקות תשואה צמודה מובטחת של 4.8%. ע"פ צו פנסיה חובה, יש להפקיד לקרן פנסיה מסוג זה לכל מי שלא בחר תכנית אחרת. כמו כן קיימות קרנות ברירת מחדל לכל מי שלא בחר קרן מסוימת. קיימת תקרה להפקדה בקרנות אלה, לפי שכר קובע של פעמיים השכר הממוצע במשק - מעבר לזה יש להפקיד במוצרים פנסיוניים אחרים.
הקרנות שפועלות כיום בשוק: מקפת (חברת מגדל), גלעד (חברת הראל), מיטבית-עתודות (כלל ביטוח), מנורה-מבטחים, הפניקס, מיטב-דש, הלמן-אלדובי, אלטשולר-שחם, איילון, פסגות.

קרן פנסיה כללית קרן פנסיה חדשה, שבניגוד לקרנות המקיפות החדשות, אינה זכאית להשקיע באג"ח מיועדות, ודמי הניהול בה בד"כ גבוהים יותר. לעומת זאת היא איננה מוגבלת בגובה או במקור סכומי ההפקדה. בד"כ משתמשים בה כמוצר משלים, לאחר מיצוי הסכום המירבי להפקדה בקרן פנסיה חדשה מקיפה. באוגוסט 2016 היו מושקעים בקרנות הכלליות 4 מיליארד ש"ח לעומת 238 מיליארד בקרנות המקיפות החדשות.

קרנות ברירת מחדל אלו שתי קרנות פנסיה חדשות מקיפות ספציפיות שנבחרו במכרז של משרד האוצר ופורסמו ביולי 2016: מיטב-דש והלמן-אלדובי. קרנות אלו גובות דמי ניהול מוזלים: במיטב-דש 1.31% מההפקדות ו-0.01% מהצבירה לשנה; בהלמן-אלדובי 1.49% מההפקדות ו-0.001% מהצבירה לשנה. המטרה היתה לפתוח קרנות בדמי ניהול מוזלים שיהיו זמינות לכולם, ללא צורך לנהל משא ומתן. עובדים במשק אמורים להיות מצורפים לקרנות אלו, אם לא נבחרה קרן נבחרת של מקום העבודה, אלא אם העובד בחר קרן אחרת או מוצר פנסיוני אחר.
מקומות עבודה וועדי עובדים רשאים לבחור קרן נבחרת של מקום העבודה במכרז נפרד, ע"פ כללים שקבע משרד האוצר.

ריבית דריבית מצב שבו חיובי הריבית מצטרפים לקרן החוב או ההשקעה, וצוברים ריבית או תשואה בעצמם. במצב כזה, הריבית או התשואה המצטברות לאורך זמן עשויות להיות גבוהות הרבה יותר מריבית פשוטה. נוסחת הריבית דריבית עבור שיעור ריבית r ומספר תקופות n: נוסחת ריבית דריבית
ריבית דריבית ממחישה את התשואה על השקעה בחסכון הפנסיוני. למשל, אם מפקידים סכום של 100,000 ש"ח בקופה שנותנת תשואה של 3.5% לשנה במשך 30 שנה, שווי הקופה בסוף התקופה יהיה:
דוגמא ריבית דריבית
כאשר הריבית נקובה לתקופת זמן, אבל בפועל נגבית ב-m חלקים במהלך התקופה (לדוגמא - 4 פעמים בשנה בכל רבעון, או 12 פעמים אם זה בכל חודש) הנוסחה הופכת להיות:
ריבית דריבית מספר מועדי חיוב

ריבית פשוטה חישוב של ריבית למשך מספר תקופות זמן (למשל, שנים או חודשים) שמתבצע ע"פ שיעור הריבית לתקופה מוכפל במספר התקופות. אם שיעור הריבית הוא r, גובה הקרן של החוב או ההשקעה a ומספר התקופות n, יהיה שווי ההשקעה או החוב בתום התקופה ע"פ ריבית פשוטה: נוסחת ריבית פשוטה
יש לציין כי בד"כ העלות האמיתית מיוצגת ע"י ריבית דריבית, וריבית פשוטה היא למעשה קירוב קל לחישוב, שמתאים עבור ריבית נמוכה ומספר תקופות לא גבוה.

שיעור התחלופה (ברוטו) הוא היחס או האחוז שמהווה הקיצבה החודשית שמקבל פנסיונר מתכנית הפנסיה שלו, לעומת המשכורת הממוצעת שלו בתקופת התעסוקה שלו. בפנסיה תקציבית, או בפנסיית זכויות (בקרנות הפנסיה הותיקות) היה מקובל שהחוסך צובר זכויות ליחס תחלופה של 2% בכל שנת עבודה עד למקסימום של 70%. בפנסיה צוברת, שיעור התחלופה אינו ידוע בודאות, על-פי הערכות בישראל מדובר על כ-40-50% עקב התארכות תוחלת החיים והמגמות בשוק ההון.
קיים גם שיעור התחלופה נטו שמייצג את היחס בין הקיצבה נטו לאחר מס, בתוספת תשלומי העברה (קצבאות זיקנה, השלמת הכנסה ואחרות) לעומת השכר נטו. בד"כ הוא יותר גבוה מיחס התחלופה ברוטו, ויכול להיות במקרים מיוחדים גם יותר מ-100%.

שעבוד שלילי (Negative Pledge): התחייבות של חברה שלא לשעבד אף אחד מנכסיה, אם תהיה לכך השפעה על בעלי חוב או מחזיקי אגרות חוב נוכחיים. אמצעי זה נועד להגן על בעלי חוב מפני בעלי חוב אחרים, והוזכר ע"י ועדת חודק כאמצעי מומלץ להגנה על מחזיקי אגרות חוב.

תיקון מס' 3: תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), שחוקק בתחילת 2008. החוק קבע למעשה שרוב החסכון הפנסיוני מיועד לתשלום קצבה חודשית, והפסיק את החסכון ההוני במתכונת הישנה בקופות הגמל ובפוליסות מנהלים הוניות. הקופות חולקו ל"קופות גמל משלמת לקצבה" שמשלמת קצבה חודשית ישירות לזכאים - כמו קרן פנסיה או פוליסת קצבה, ו"קופת גמל לא משלמת" שצוברת את הכספים אבל אינה רשאית לשלם אותם ישירות לעמית אלא באמצעות העברתם לקופה משלמת לקצבה. עם זאת, החוק הגדיר "פנסיית מטרה מינימלית", שגובהה כיום 3,850 ש"ח לחודש, שמעבר לה ניתן למשוך סכומים הוניים או להוון חלק מהקצבה בסכום חד-פעמי בגיל הפרישה.
כמו כן התיקון איחד את הטבות המס על הפקדות בין קופות גמל וקרנות פנסיה, וקבע בהפקדות בקופות מרכזיות לפיצויים ייפסקו בסוף 2010. לנוסח המלאRTF

תספורת (Haircut): מצב שבו חברה שלקחה הלוואה מודיעה שאין ביכולתה או בכוונתה לפרוע את החוב. בד"כ מוזכר בהקשר של אג"ח קונצרניות שהונפקו ע"י החברה. במצב כזה יכולים בעלי החוב לבחור בין שתי דרכים: השתלטות על נכסי החברה וניהולם בעצמם, או הגעה להסדר חוב עם החברה ובעלי השליטה בה. בהסדר כזה מן הראוי שיזרימו בעלי השליטה כסף לחברה כדי לסייע לה לעמוד בחובות, בתמורה להמשך שליטתם בחברה, וכן יפצו את בעלי החוב בנכסים כמו מניות של החברה, אג"ח חדשות עם בטחונות ועוד, ואז נמדדת ה"תספורת" בירידה בשווי הנכסים שקיבלו מול השווי שהיו אמורים לקבל באג"ח המקוריות. יש שמעדיפים את המונח "קרקוף" כדי להדגיש את העובדה שההליך לא נעשה מרצון של המלווים. הנושא של ניהול סיכונים ובטחונות באג"ח קונצרניות שבידי הגופים המוסדיים טופל בועדת חודק - לפירוט נוסף בנושא אג"ח קונצרניות והסדרי חוב.

התקנון האחיד: מתייחס לשמונה קרנות הפנסיה הותיקות שבהסדר, שעברו לניהול "עמיתים" ב-2003: מבטחים, קג"מ, אגד, חקלאיים, בניין, הדסה, נתיב ומקפת. תקנוני הקרנות אוחדו לתקנון אחד - למידע נוסף.