לוגו פורום החוסכים לפנסיה בישראל
ראשי
מי אנחנו
למה פנסיה?
מושגים בפנסיה וגמל
דמי הניהול
ניהול השקעות
אובייקטיביות בייעוץ
אגח קונצרניות, ועדת חודק, תספורות
המודל הצ'יליאני
ניהול אישי IRA
קישורים
להצטרפות
לתרומה פורום החוסכים לפנסיה
תגובה לזהבה גלאון

 

30 בספטמבר 2016
לכבוד
ח"כ זהבה גלאון
הכנסת - ירושלים

שלום,

הנדון: פנייתך לאוצר ולבנק ישראל – רכישת משכנתאות ע"י גופי פנסיה


אני פונה אלייך מתוך הערכה לפעילותך הרבה במשך השנים לטובת האינטרסים הציבוריים בשוק ההון ובכספי הפנסיה, כפי שבאה לידי ביטוי בהעברת "חוק התספורות" ומהלכים רבים נוספים, ובעקבות פנייתך למפקחת על הבנקים ולמפקחת על הביטוח, שפורסמה אתמול בתקשורת. בפנייתך קראת שלא לאפשר לחברות הביטוח לקנות תיקי משכנתאות מהבנקים, ובכך לגלגל סיכון משכנתאות על החוסכים לפנסיה.

מדי פעם אנו נתקלים בפניות של פוליטיקאים הקוראים לגופי הפנסיה שלא להשקיע בחברות או עסקאות מסוימות: כגון פנייתו של ח"כ אראל מרגלית שלא להשקיע באג"ח של חברות נדל"ן אמריקאיות, פנייה של ח"כ שלי יחימוביץ' למנוע רכישת זכויות ממאגר הגז "תמר" ופנייתך שבדון בנושא משכנתאות. יש לציין שתוכן הפניות הוא תמיד נגטיבי – שלא להשקיע בנושא מסוים, אולם ללא הצעה של חלופות – שבהן כן מומלץ להשקיע. הרי בימים אלה, קשה מאד למצוא בשוק ההון חלופות השקעה בעלות סיכון נמוך ותשואה סבירה, ותשואת האג"ח הממשלתיות היא אפסית. יתר על כן, עולם ההשקעות ברובו אינו עולם של שחור ולבן, אלא עולם של ניתוחים כלכליים – הכוללים תחזית תשואה, הערכות שווי וניהול סיכונים, הכל בהשוואה מול חלופות הקיימות בתיק ההשקעות או זמינות להשקעה.

ראשית, הגדלת ההון הזמין למשכנתאות, מעבר להון שהבנקים כבר העמידו בשנים האחרונות, יכולה לשרת מטרה חברתית – לאפשר לזוגות להגיע לדירה, ולעצור את העלייה בריבית המשכנתאות ע"י הבנקים שאנו רואים בתקופה האחרונה, שנובעת מירידת ההיצע של הון זמין למתן משכנתאות בידי הבנקים.

שנית, בשנים האחרונים נמתחה גם ביקורת (ובצדק) על הלוואות ענק שניתנו, הן ע"י הבנקים והן ע"י גופי הפנסיה (באמצעות רכישת אג"ח) לטייקונים ללא בטחונות, חלקן לא כובדו. בניגוד למצב של ההלוואות לטייקונים – כאן לא מדובר על ריכוז חוב של מיליארדים או מאות מיליונים ללווה בודד, אלא על פיזור החוב והסיכון בין עשרות אלפי לווים, מה שמקטין את הסיכון. בניגוד להלוואות ללא בטחונות או בטחונים חלקיים – כאן המשכנתאות ניתנות לשיעור של לכל היותר 70% משווי הנכס, כלומר עודף בטחונות. בניגוד להלוואת שחלקן Non-recourse – שמגובות רק בנכס בודד, ללא אפשרות לגבות את החוב מעבר למימוש הנכס – כאן מדובר על חובות שניתן לגבות הן ע"י מימוש הנכס והן תוך מימוש מקורות אחרים של הלווה והערבים. במצב כזה, להערכתנו, גם הסיכון במקרה של ירידת מחירים כללית בשוק הנדל"ן, במידה ותקרה בהדרגה ולא בקריסה, הוא סביר ויש לו מענה טוב.

השוואה נוספת שנעשתה היא למשבר בארה"ב ב-2008 – אבל שם דובר על בטחונות לא מספקים, על לקוחות ללא כושר החזר מספיק, על "סיכון מוסרי" שנוצר כאשר בנקים נתנו הלוואות ומכרו אותן מייד הלאה בלי להישאר עם סיכון האשראי, ועל חוסר שקיפות כאשר רוכשי תיקי האשראי לא ידעו בדיוק מה הם קונים. כאן, בכל המקרים שידוע לנו עליהם, הבנקים ממשיכים להחזיק לפחות 20% מתיקי המשכנתאות, כך שבכל מקרה הם נותרים עם אינטרס כלכלי שהחוב יכובד.

כמובן בהחלט יש מה לשפר, וחלק מהנושאים עלו בפנייתנו למפקחת על הביטוח מתאריך 10.2.2015 בנושא אג"ח מגובות משכנתאות, ובנייר העמדה והמצגת שהצגנו לועדת שטרום, בפברואר 2016. לדוגמא: מתן משכנתאות ישיר ע"י הגופים המוסדיים יכול לייצר תחרות לבנקים, בניגוד לרכישת משכנתאות שניתנו ע"י הבנקים. יש להגביל כמובן את שיעור המשכנתאות מכל תיק פנסיוני עד לאחוז מסוים. רכישה ישירה של משכנתאות מהבנקים, שלא באמצעות הבורסה, פוגעת בשקיפות וביכולת שלנו כעמיתים להעריך את שווי הנכסים והסיכונים בהם. יש לקבוע כללים מנחים ניהול סיכונים, בדומה לכללים שנקבעו בועדת חודק. אולם, אנו סבורים שדברים אלו צריכים להישקל על-בסיס כלכלי ומול חלופות, ולא לפסול בצורה גורפת. זאת מתוך מטרה ליצור תשואה בת-קיימא לאורך זמן לתיקים הפנסיוניים של הציבור.

 

 

בכבוד רב,

 

רועי מימרן

יו"ר פורום החוסכים לפנסיה בישראל